[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גל אסף
/
פרידה

הם הלכו ברחוב   באותו רחוב שהם תמיד הלכו הרחוב בדרך לבית
שלה. היא הסתכלה לו בעייניים משתמשת בעיני השקד שלה לחדור לתוך
נשמתו  ואמרה " משהו השתנה אצלך "
הוא חייך ואמר" נכון , נכון אני צריך לדבר איתך על משהו "
הם ישבו על ספסל - באופן אירוני על הספסל שבו נישק אותה
לראשונה אותו ספסל בדרך לבית שלה, היא הסתכלה עליו באותן עיני
השקד שהוא למד כלכך לאהוב ושמעה אותו מתחיל לבטא משפט, המשפט
האחרון שהיא רצתה לשמוע.
" זה לא מתקדם לשום מקום "
התגובה הייתה מהירה העיינים התרחבו ולסת נקפצה - ההלם שהוחלף
בזיריזות באכזבה  היא החלה לבכות
והוא הסתכל עליה חסר אונים - לא מנחם  ולא מרחם - הוא ידע שהוא
גרם לכאב הזה וידע שהוא רק יגרום לעוד
ואז הפלאפון שלה צלצל - למרבה הפלא היא ענתה - קולה ריק מעצב -
ואמרה "אני עסוקה עכשיו נדבר אחר כך "
ניתקה והסתכלה עליו והמשיכה לבכות.
הוא הסתכל עליה חסר אונים - לא מנחם  ולא מרחם - הוא ידע שהוא
גרם לכאב הזה וידע שהוא רק יגרום לעוד
היא החלה ללכת. הוא נשאר על הספסל והחליט -או מתוך מצפון או
מתוך רחמים שלפחות ילווה אותה לביתה. הוא קם   והלך אחריה כמו
צל. היא הולכת מקדימה הוא מאחורה.
היא בוכה - והוא קופץ אגרופים מנסה להישאר קר רוח להכחיש שהוא
הגורם לבכי  שהוא אחראי.
הם עברו - באופן אירוני באותו המסלול שאותו עברו בפעם הראשונה
שנפגשו אז. במקום נשיקות וחיוכים הייתה שתיקה. שתיקה מלאה
בעוצמה - הבכי הפסיק נשארו רק השאלות.
ואז היא דיברה
"למה?"
"את לא רוצה לדעת - זה רק יכאיב יותר " - הוא ציטט כמו רובוט
את המשפטים שהכין  מזמן.
הוא היה רצוינלי הוא חשב על זה מזמן. כיסה את התרחישים ואת כל
השאלות.
אבל לזה הוא לא ציפה.
היא הסתכלה עליו והתקרבה ואז נישקה אותו.
הוא המום והיא חיה את הרגע.
הנשיקה הייתה מלאת להט ולא הפסיקה.
הוא עמד כמו פסל - עם אגרופים קפוצים לא מתנגד ולא עונה .
"זה בגלל ההורים שלי נכון ?" - כן זה בגלל ההורים שלך זה הכל
בגלל ההורים המזדיינים שלך - אבל הוא לא ענה תשובה כזו . הוא
שיקר " לא , זה מסובך "
"הם הורסים לי את החיים "
-ברור שהם הורסים לך את החיים ! והם ימשיכו אם לא תעשי משהו
נגדם כמה זמן את יכולה לשקר להונות את ההורים שלך? זה נראה לך
הגיוני ? מערכת יחסים שלמה סביב שקרים - אפילו לא פגשתי את
החראות שאני לא סובל אותם.
"הם לא הורסים לך את החיים " - ענה
היא המשיכה לבכות  ולדבר - יותר ליילל מאשר לדבר
היא בכתה ובכתה ובכתה  - והוא עמד שמה בוכה מבפנים כועס על
העולם שיצר כזו טרגדיה ידועה מראש
בשלב מסוים הוא הלך
ואז
בדיוק ברגע  שידע שלא ראו אותו
בכה
בכה לבד והוציא תסכול.
הכה בקיר עד שהפרקים שלו היה מלאים בדם.
הוא הבטיח לעצמו שדבר כזה הוא אף פעם לא עושה.

הרבה פחות כואב להיפגע מאשר לפגוע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני מבולבלת. יש
אלוהים של התנך
ואלוהים אחד של
במה חדשה?!


תגובת מערכת: זה
אותו אחד. שם רק
הכתבים לא כל כך
עדכניים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/7/07 21:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גל אסף

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה