איוולת
פניך מכוסים זפת
שיערתך כפרתך קרקפתך
תיפול לשון
כילד במגלשה
ואתה לרצפתך

פיך פתוח למלוח
לכד שישבר עליו
תיחנק ממרעותיך
שמתכסות בנשימותיך
בפליטותיך בדם
עיניך תסגרנה עכשיו
תרקבנה עכשיו תם
עורך ישחט כליל שכבותיך
תחת האדמה יהיו
בכאב סבל
פוחד עומד בפניך
פיך פתוח לפיח
גיהינום

לא תרעה עוד תולעת
מלתעות אותך
בפנים.

לא יותר תשים ידיך
הקרועות ארצה
לאדמה מרגליך המדממות
מדמות נפילתך הקרבת
הקרבת אותך לסבל
עכשיו
נענשת ברוח טועה
בנשימתך לנשמתך
לפיח.