רומן שיכרי / לזר קם |
חורט את רגלי הכיסא עליך
קופץ עליהם
משענתך הייתה כחלב הנשפך
דרך לבבות
להבות, לא אוהבים
שורפות אותך
קווי חשמל רוצים
מושכים אותך
מחשמלים אותך למוות
בכיסא חשמלי
שמתי לך
ללב עיניך
אינך עוד רק זעמך
עדיין כאן
ואילו אני כאן
מזעזע,מביט בעיני סערור
נשרפות כנגד עיני
שדות שלהם
שלחים שפכים
שפגים כאורגן הצולע
למנגינת מוות בעורקך
סכין נוסע
חודר חדריך
מפיל כיסאותיך
עיניך נפתחות
מאבדות זעם
נחבאות בנשמתך האחרונה
כאן
בעולם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|