כשסופה משתוללת בחוץ אני מחבק ועוטף
הכל מתבלבל,הגוף מתכרבל והפחד זועק לשמיים.
מתח של דמעות קורע את האדמה והשמחה כרגבי אדמה.
ושוב מחבק והאחיזה לא מרפה בחצי נשימה
ועוד חצי ועוד חצי והנפש לא מרפה
התרופה, היא מחפשת את התרופה
מסתובבת כסהרורית וכשופה, נפש שדופה
חברות עצובה, מציאות עלובה
נשארת כולך לבד, פצועה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.