על גבעות רחוקות ילדות נעלמת
מתגלה לה הפרעות, פרעות מושלמת
זוחלים וזוחלים על מדי הקרב
הילד מטפס לו במעלה ההר
אבל מתדרדר בתוך הנפש הקרועה
הם גנבו לך את חצי הנשמה.

על עמוד ברזל אתה ניצב לבד
חובש את כובע הפלדה, איזו שממה
רוחץ לאט מהגוף את טינופת החיים
ילדות קצרה אך מלאה בתסכולים
היא הייתה מלאה בתסכולים.

זה לא משנה איך תתמודד עם זה
זה יכה בך כמו ברק
אז אל תפחד ואל תהסס לרגע
תשלים עם המציאות, תחיה את הבדידות
אך אל תחשוב לרגע שהם לא דאגו לך
הם כל כך, כל כך אהבו אותך.

על מטוס רחוק לעבר העתיד
אתה מסתכל אחורה, מביט בעיניים
וחיוך קטן מציץ מעל השפה
זה נגלה אליך, נפרשים כל חייך
דמעה קטנה זולגת לה פתאום
מלקק אותה ונזכר בכל, באותו חלום
בוהה בחלון, זהו יום, זהו יום של אסון.