זמן
מטפטף
נוקב
כמו מילים חדות
אין פנאי
לתת לו לדלוף
כמו ברז שנשאר פתוח
גם הרוח חולפת מפה
דקות האהבה
יקרות
הן לא נשארות לעד
רק רגע אחד קט
ולא שמת לב
שהיית מאושר
הבטחות
אמונות
הן הולכות יחד
ונגמרות
לבד
אסור לקמץ
אסור לקמץ
מילים
חיבוקים
נשיקות קטנות
בשעות לילה
טרופות
בימים לבנים
משתרעים
עד אין קץ
דקות האהבה
יקרות
הן לא נשארות לעד
רק רגע אחד קט
ולא שמת לב
שהיית
מאושר.

החורף הזה
ארוך מדי
ועצוב מדי
הקיץ
אבוד
בבדידות
מחפש תשובות
שנישאות ברוח
ואינך מצליח לתפוס
הן מתרחקות
נחמה קטנה
בעיר גדולה
והזמן
ממשיך לנוע
אתה
מרגיש שקוע
אבל מחזיק חזק
שלא ליפול

איזה מין
עולם
הוא זה
שאתה מרגיש
כמו זר פגוע
משונה
אתה ממשיך
לנוע
אבל הזמן
הוא לא משתנה

תופס רכבת
נוסע
בכיוון הרוח
רק אלוהים יודע
מה יהיה
בסוף.