|
סוף סוף יוצאים הביתה
יש בשמיים עננים
והיא לא מזהה כבר,
שואלת מי אני
ומה כדאי לומר לה?
אם אגלגל את סיפורי
היא תגלגל עיניים
היא לא תבין לצערי.
בחוץ זרחה השמש
יוצאים לפעילות
אני חושב עליה
מועד מעייפות
ומה כדאי לומר לה
כשאחזור מכאן
היא תכווץ שפתיים
ולא תשאל לאן.
ושוב יוצאים הביתה
מפעילות עם הרוגים
והיא רק מלטפת
ומבקשת להדגים
ומה נותר לומר לה?
שתחכה לעד?
היא רק תזיל דמעה אז
אולי תושיט לי יד.
ושוב זרחה השמש
עולים למצבות
שלי ושל החבר'ה
והיא יפה מאוד
ומה היה לומר לה
לו רק הייתי שם?
שתעזוב, שדי לה.
שאהבה היא לעולם. |
|
|
מאות סלוגנים,
אלפים שלחתי, מה
לא ניסיתי, כל
סוג של הומור,
שנינות שטרם
נראתה כמוה,
סרקזם אכזרי,
נונסנס מוחלט,
הכל! ואף לא אחד
התפרסם.
בסוף החלטתי
לכתוב אימייל
לבועז ולבקש
ממנו שידבר עם
הזה שמאשר. אחרי
שבוע בועז חזר
אלי, ואמר לי
שהזה שמאשר חושב
שיש לי אחלה
סלוגנים, אבל
שאני צריך
להפסיק לכתוב
אותם בשוודית.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.