תמר רוטשטיין / שפתיים |
ערופת ראש שותת בסיבובים על צירי
ואשתה את דמעות העדן הבהירות
הן היית ילדה טובה היום
אני ארכב על שפתיים חתומות ואקח ממך
טל עדן
זוהי נשמתי המנסה להישיר שירה
ברגעי הזכות אמר לי האומן
מחי טחב כאב
נסי כלמר חייבי באמונה וצרי נס
שמחי
זוהי השמחה אל נהדר
לא אשאל
כי אבקש
את שפתיו
ורעננות שמחתי בו נער רענן
כשני ילדים ואויר אמת להם בשפתיים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|