אמנון שחה בבריכה. הוא אהב לשחות. מגע המים הקרירים על גופו
והשקט המופתי ששרר מתחת למים העניקו לו שלוות נפש. ככה הוא אהב
להתחיל כל בוקר.לאחר שסיים לשחות, טיפס על הסולם המתכתי, לקח
את המגבת הביונית האפורה שלו והתנגב במהירות. המגבת פלטה משב
רוח חמים אשר יבש אותו בזריזות רבה.
אמנון יצא מאזור הבריכה, ותפס את מונית הפרסומות הראשונה שראה.
בדרך-כלל שנא לתפוס מוניות מהסוג הזה, שמשמיעות לך פרסומות כל
מהלך הנסיעה, אבל הוא התקמצן על הכסף, וגם די מיהר לעבודה, אז
הוא נכנס, התיישב ואמר את הכתובת, והמונית האוטומטית החלה
בנסיעה. לאמנון לא ממש חסר משהו בחיים, יש לו עבודה מסודרת,
בית וגינה. אישה אומנם לא, אבל אמנון הוא בחור די מופנם ולא
מצא בקשרים חברתיים משהו מרתק במיוחד. תחביביו היו לשחות
ולישון.
אך היכן שהוא במהלך אותה נסיעה של חצי שעה אל ביתו, רצף
הפרסומות שטף את המוח הצלול מהבריכה, והחדיר בו מחשבה שהוא
צריך שינוי. הפרסומת דיברה על הטכנולוגיה חדשה - "שינוי גנטי"
- קל, פשוט ובטוח לחלוטין. תאים מהונדסים גנטית מוחדרים לגוף
ומשנים את הדי.אן.איי. כך שאתה יכול להחליף את כל מה שאי פעם
רצית בגופך: שיער, צבע עור, שפתיים ואף. אמנון החליט שהשינוי
שדרוש לו בחייו, ובלעדיו לא ימשיך לחיות עוד דקה אחת, הוא
שינוי בצבע עיניו.
היו לו עיניים חומות וגדולות, אפילו יפות לדעת רבים, אבל אמנון
החליט באותו הרגע שהוא חייב עיניים ירוקות, אז הוא הודיע
לעבודה שהוא יאחר היום, ושינה את יעד הנסיעה לקליניקה הגנטית
הקרובה.
אמנון נכנס לקליניקה, בקצה המסדרון הלבן ישבה פקידה מאחורי
שולחן כסוף וחייכה אליו כשנכנס.
אמנון צעד בנחישות אליה ושאל אם יוכל לעבור את הטיפול לשינוי
צבע עיניו. הפקידה חייכה חיוך צחור, וסיפרה לו שגם היא עברה
שינוי גנטי, ופעם היא הייתה שמנה, שחרחורת, עם עיניים פוזלות
ושיניים עקומות,והראתה לו תמונה שתעיד. אמנון היה המום כי
הפקידה הייתה פשוט יפיפייה בלונדית וכל קשר בינה לבין המפלצת
בתמונה היה בעיניו מופרך לחלוטין, דבר אשר הגביר את נחישותו,
ולכן שאל אם יוכל לעבור את הטיפול היום. הפקידה צחקקה, ואמרה
שוודאי, והיא תכניס אותו מיד.
הוא נכנס לחדר הרופא והתיישב על המיטה. רופא צעיר ויפה נכנס
ואמר שהתהליך מאוד קצר. הוא הביא לאמנון גלולה קטנה וירוקה
וביקש שימצוץ אותה בפיו. לגלולה היה טעם של מי ים, ואמנון
עיווה את פניו, אז הרופא הביא לו כוס מים קרים, אמנון שתה ושאל
מהו המשך הטיפול. הרופא חייך גם הוא חיוך צחור, ואמר שזהו סוף
הטיפול והשינוי בעיניו יקרה באופן טבעי ב-24 השעות הקרובות.
כך, לאחר ששילם, יצא אמנון אל העבודה.למחרת בבוקר כשפקח את
עיניו והביט במראה הן חייכו אליו, זוג עיניים ירוקות. הוא שמח
על הטיפול, אך כבר בשחייה היומית הרגיש שמשהו לא בסדר. הלסת
שלו גדלה במקצת והתנועות שלו נעשו גמלוניות. בכיפוף מסוים
ובכעס רב החל למהר לכיוון הקליניקה. מיד נכנס לרופא ודרש הסבר
לשינויים המוזרים אשר חלים בו. הרופא המבולבל החל מריץ סדרת
בדיקות על אמנון בעזרת מכשירים מהבהבים ומצפצפים. לבסוף,
כשסיים, ביקש מאמנון לשבת, כדי לספר לו את הבשורה המרה. התאים
המהונדסים עברו מוטציה נדירה וכעת הם מפרקים את המטען הגנטי של
אמנון וגורמים לו להתדרדרות אבולוציונית. אמנון רצה לצעוק, אך
כל מה שיצא לו היתה נהמה בהמית מלווה בנפנופי ידיים. אמנון
פשוט לא ידע מה לעשות, והוא היה רעב, אז הוא הלך הביתה ואכל את
הגינה שלו. למחרת, כשפקח את עיניו הירוקות, גילה שנשרו לו
בלילה כל שיניו. פיו התעקל לצורת מקור ועורו הפך לקשה וקרני,
גופו התכווץ והוא התהלך בהליכה מצחיקה, רגל אחר רגל, כשראשו לא
מפסיק להנהן קדימה. מלא במוטיבציה, החליט ששינוי זה לא ישבש את
סדר יומו, והחל מהלך אל עבר הבריכה. כשהגיע לבריכה, רגליו כבר
לא תיפקדו והוא החל גורר את גופו בעזרת זוג הטלפיים שפעם היו
ידיו. לבסוף, חסר נשימה הצליח להחליק לבריכה.
במים גילה שהוא מצליח לנשום, וכי כל חלקי הגוף הקודמים שלו
נשרו מעליו, והוא נותר מקושקש וחלק, סנפירים וזימים.
אמנון שחה בבריכה. הוא אהב לשחות, מגע המים הקרירים על גופו
והשקט המופתי ששרר מתחת למים העניקו לו שלוות נפש. הוא עצם את
עיניו והאזין לשקט. הוא חזר לשגרת חייו, אך לאחר מכן הכל
השתנה, שכן עשרות ילדי קייטנה נכנסו ברעש אל הבריכה והפרו את
דממת המים ואמנון פקח את עיניו הירוקות.