סתם אנוכיסט ההולך ברחוב
איש תם
מעלה מהאוב רחשים
גוזר ומפזר פה ושם
משפטים רכים וקשים
והאנשים ממרפסות שמש
זורקים לעברו אבנים  
חופן קליפות גרעינים
וניירות לבנים
והוא שוקל מהלומתם
בנפח מילים

מגונן על ראשו
וממשיך
הופך אותן לתבנית עננים
תחת  שיישבר לרסיסים
ויתפזר
כיתר המתמוססים
עודו אוזר היסוסים
אינו  מסכים למות  
ולהסכית  בקבר

מפזר לעברם אפר
עמוד ללא ליאות
דמות
המסרבת להתנדף ולמות
את השברים הודף לצדדים
פוגע בראש אחרים
ומעמיד עדים
מצהיר אם יכאיבו לו יכאיב חדשות לבקרים

מדבר בהם מילים

למזלו ברחוב שלו  גרים מזוכיסטים פרובינציוניסטים
לא ממש תרבותיים
לא מפריע להם השוני
בסך הכול עוד תימהוני
המילים עבורם עלים עפים ברוח
ואיןבהם צורך  לכללים וסדרים

יש רחובות ששם הבניינים
ישרים
עם מרפסות שמש והבתים מבהיקים
גרים בהם אנשים שמחים ששרים שירים
תרבותיים

הם כבר יפתחו  לו את הראש
ויקרעו את הדפים
וישברו לו את העפרונות
הם יודעים את המילים ואת הפתרונות
ערים בלילות ובבקרים
התחפרו כל חייהם כתולעת בספרים
אן להם רחמים
מדקדקים דקדוקים
הם כבר ישפכו על ראשו ממרפסות הרמות
מים  רותחים
ומיד יראה מוטחים לעברו צוננים
אם יהיה צורך כיושבי גבהים
יחוררו את העננים
ויגשימו  על ראשו את יתרת הגשמים הצוננים
הטביעו במים הללו מכבר משוררים רבים
כנגד מילים
ללא משפטים מיותרים
ויודעים באמת העת מוחזקת בידם
ללא עד
ואין להם צורך בעט לחתום את גורלו
שהוא  מחזיק בסך הכול
קסת דיו
ואת הדיו של יום
שאפשר לו לכל היותר לתלוש בלסת
את המחק מראש עיפרון
בשעת דחק וללעוס

אם לרצוח משוררים עדיף שעודם מחזיקים
עטים קטנים

אחרת ייללו כל הלילה יעלו קולות  תנים
וחתולים
על חורבות שיכונים עתיקים
וחומות צריחים ובריחים על אם הדרך יניחו פעימות  ליבם
יפיצו שמועות
יורידו את ערך הדירות

יוציאו דיבה ברבים לבתים המהודרים

במקום הזה  מתגוררים דיירים אניני טעם
ולא לשווא בגורדי שחקים  
מוחקים משוררים מתחילים
המפריעים לשורת
מנוחת השכנים המנמנמים  בגבהים

דיירים שכאלה משכילים מיומנים
שוברים עפרונות וגם  עטים
תולשים במבטים
את הדפים
בלי הסוסים מיותרים
הבתים חשובים
והאנשים אמידים
הם יודעים המשוררים הכושלים
מחוררים
ביסודות
הבנינים
סדקים
דקיקים
וחורים
שחורים