אדם קדם / וציעפת |
מבט ציפור עצוב
כסות ההינומה אפפה
ולא ראיתי שוב
עוד להסיר,
נעטף מבטי בטלית ונטף המראה
מפתיל הציצית
ונכרך בחלומי
עיניי ראו עד דוק
מבלי להחסיר
או להרעיף ולהטיף עוד
עפעף מסיר קור
ושבת וציעפת
וראיתי משככת נפשך עצב כאבים
לגמתי עד תום בלילה אתך
את פעימת המפרקים
פרקים פרקים
נשימות עולות
וכלולים
טעם מצאתי ללגום
שלא בחנתי אם נותרה
הטיפה בתחתית
את בכית
וציעפת בתוכי הינומת כאבים
עזים
בבוקר שבו הדרורים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|