שני טויטו / שקט |
הלב הפסיק לפעום.
היא לא פה.
היא הלכה.
בלי לומר שלום.
היא לא פה.
היא הלכה.
למקום שבו יהיה לה טוב.
והצל שלה מרחף מעליי
יומם וליל.
היא מלווה אותי תמיד.
פתאום נהיה שקט.
עברה בדיוק שנה.
אבל ליבי עדיין,
בוכה בחשכה.
הזיכרונות עדיין שבים ומציפים.
ילדה קטנה - חסרת רוח חיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|