למה אני לא מסוגל לראות ,
את מה שכולם רואים כל כך בבירור
למה אני לא מסוגל להשלים,
עם העובדה שכולם מזמן כבר השלימו.

למה אני ממשיך ליפול לאותו מלכוד ישן,
זורק מבט פה חיוך שם ואולי אפילו מילה,
ושוב מתחיל הכל כאילו  מההתחלה,
מתחיל ויודע את הסוף כמו תסריט רע,
ושוכח ששום דבר לא השתנה מהפעם האחרונה.

ואני ממשיך לקוות, להשלות, לרמות ,
את עצמי ואת הסובבים אותי,
וכמה שאני מנסה לשכנע את עצמי,
להכניס בי קצת הגיון ,להתעשת ,
להבין שהפעם אין כלום מעבר לקשת.

אז הפעם כבר נכוותי ,אפילו נשרפתי,
רק כולי תקווה , שבפעם הבאה ,
אני ישכיל לראות את מה שכולם רואים,
ואני לא יפול לאותו בור מוכר ללא תחתית,
לאותה אהבה חד צדדית נוראית ,
ואולי, אולי אז, אני ימצא אהבה אמיתית.