|
אפור של שחור
ניבט על רקע השמים
פלומתם הרכה של עצי החורש
מתמזגת בערפל הגדול.
מרחבי השדות נפרשים לעיניי
לוחשים את דבר קיומם המופלא
משהו לאחוז לאורך כל הדרך
מסמר חלוד לשרוט בבשר המתכחש.
אני גולש בחלומות בהקיץ
על מי נהרות הזולגים בהרים
על שירת נערות טובות לב
על מבטים שחודרים מעל ומעבר.
הרוח נושבת במכונה
את אד האהבה המחיה
מכניקה של תנועות פשוטות
לחשי חישה עמוקים. |
|
|
פרה א': שמעת על
המחלה הזאת,
"הפרה
המשוגעת"?
פרה ב': כן, ממש
נורא, כמה טוב
שאנחנו כבשים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.