|
אפור של שחור
ניבט על רקע השמים
פלומתם הרכה של עצי החורש
מתמזגת בערפל הגדול.
מרחבי השדות נפרשים לעיניי
לוחשים את דבר קיומם המופלא
משהו לאחוז לאורך כל הדרך
מסמר חלוד לשרוט בבשר המתכחש.
אני גולש בחלומות בהקיץ
על מי נהרות הזולגים בהרים
על שירת נערות טובות לב
על מבטים שחודרים מעל ומעבר.
הרוח נושבת במכונה
את אד האהבה המחיה
מכניקה של תנועות פשוטות
לחשי חישה עמוקים. |
|
|
למה רוב
הסופר-הירווז הם
שילוב של אדם
וחיה כלשהי, ואף
פעם לא המציאו
סופר-הירוו שהוא
שילוב של אדם
וחפץ מסוים.
נניח, איש
הסרגל, או איש
המסור, או איש
הכיסא.. (אני
יכול להמשיך עם
זה שעות אבל אני
חושב שהבנתם את
הפואנטה)
המנפיש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.