ועינייך,
כאילו עולם שלם התנפץ למליוני רסיסים
וכל היופי שמת איתו נולד מחדש
אל תוך האינסוף הירוק שבתוכן
קולך כאלפי נרות הדולקים בעלטה
שפתייך כבעלות סגולות מרפא
נמשך אל המגנט הפועם בליבך
ללא שליטה, אל חוד לשונך
בקרוב, כך נראה, יינעץ בנפשי
יפרום שלוותי, ינפץ חלומי
בהעדר מילים שולח אלייך מחשבה
כי נפשי שוב טמאה בכאב האהבה
ושיר ללא קצב, חסר חריזות
שוב יטמן באווויר שבין שתי נשימות
ואור, ועוד חושך, שמש, אפילה
אולי לא נשאר עוד מקום לאהבה
לחיות בין שקיעות החמה בעינייך
להיעלם במסתוריי מערבולות ימייך
עטופות בקרטון,
אשלח לך אלפי זריחות
נחבאות בין שורות,
אכתוב לך מילים
וכתקראי יאבדו באוויר העולם
שאולי כבר עייף, בעינייך
וממתין לשקיעה שתהסס אך תבוא
למחוק את שיריי מדפייך
לנצח אבוד באינסוף של ירוק
בין שקיעות לזריחות, בעינייך |
