יושבת כאן ומנסה לכתוב לך משהו. משהו שאינני בטוחה מה הולך
לצאת ממנו, אך אני מקווה שלא רק מילים...
זהו, אני מתחילה.
אסף שלי,

שתיקה.
אפילו הדף מסרב לקבל את המילים שאמורות לצאת מפי.
מה אומר? שאני מתגעגעת? זה נדוש מדי. שהיית אדם מדהים? יותר
גרוע... ואולי פשוט אגיד, בלי לחשוב.
אני אתחיל מהתחלה.
אסף שלי,
אם רק היית פה הכל היה כ"כ שונה עכשיו. הלוואי והייתי איתך שם
למעלה. זה בטח כיף לא? לא... הא?

שוב שתיקה.
ומה הטעם לכתוב בכלל? אתה במילא לא תראה את זה... כי אתה לא פה
יותר.

ושוב,
אסף שלי,
אסף,
אולי
רק
מילה
אחת
אולי
תקשיב
אני...