הודיה מויאל / חומות |
שבנתי מסביבי,
קרסו במבט אחד שלך,
קרסו בהזכרת שמך,
והדמעות שוב זולגות,
ואני,
כמו אויר,
אתה מביט דרכי
ולא רואה אותי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|