לצפות בשקיקה לעוד שיחה ארוכה
במשך היום כשהשמש בדום
לדבר על הכל בלי לדאוג לשניה
כשהלבנה מופיעה
ולסיים כשהשחר מגיח והשמש מציץ
כשקרני אור חודרות מבעד לחלון הצר שבחדרי
לדעת שגם אתה שם למעלה רואה אותן כמוני
אמנם המרחק הפיזי עצום, אך הנפשות
מלופפות אחת בשנייה ולא מניחות לרגע
מאמצת קרוב ללב כל מילה מיוחדת שנאמרת
וחוקקת בזיכרון את דמותך שלרגע לא תברח
שתמיד תהיה איתי, לפחות במחשבה
והמרחק הזה צורם לי, הוא עושה לי געגוע
כזה נעים, שכבר רוצים להתראות
וכבר רוצים להתחבק ולהגיד מילים יפות
אני יודעת ששום דבר לא יהיה בטוח
אבל בכל זאת ממשיכה כי אני רואה בך
הכל וכלום |
