יעל בר-אל / מבחן חוה |
לא עמדתי,
מעדתי,
זו הייתה אשמתי.
ברגע אחד של קלות ראש ולהט
טעמתי מפרי עץ הדעת.
עצמת החרטה מעבירה בי רטט,
מייסרת בפנים ואת נפשי צובטת.
ומחל לי אלוהים ומחל לי אדם,
אך אני, לעצמי, לא אמחל לעולם.
נדר נדרתי ובי נשבעתי,
שלא אתקרב עוד לעדן, לגן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|