|
הלב החסיר פעימה והייתי אי שם במרומים.
ליבך רקם מזימות.
נשיקות פיך וחום גופך בתאווה בשרים עילאית.
טווית קורים לרשת דביקה.
השתוקקתי אליך, צמאתי למגעך החמים.
חבלי עבותות נכרכו סביבי.
לפתע פקחתי עיניי והנה עומדת אני -
על תהום הנשייה וצעד טרם אפול.
אלמנה שחורה המתינה לי בלבוש זכרי,
עומדת היכון לעוט על טרפה.
לפתע מלאך השיאני אל על,
לחוף מבטחים לקחני.
הצל הצילני וכולי אסירת תודה.
מבוסס על מקרה אמיתי. |
|
|
- ואיפה את
היית כשרבין
נרצח?
"מתחת למדרגות,
בדיוק החלפתי
מח... אה, לא,
הייתי בבית,
ראיתי אסקימו
לימון. היו
צחוקים".
- מישהו היה
איתך?
"אפשר רגע לעשות
טלפון?".
(מתוך הראיון
הבלעדי והמפתיע
עם איזה אחת.
בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.