|
ועכשיו האור הוא עד מאוחר
הגשם נגמר, והשמש חזרה
וכולם שמחים כי החורף עבר
אבל אצלך באהבה, אין עונות...
ויחד עם האביב, ריחות חדשים
ושמחה מתפזרת עם הסוף של הרוח
והכל פורח, גם האנשים
אבל אצלך באהבה, אין עונות...
ועכשיו הקיץ הוא חורף
והאביב הוא הסתיו
כל הימים ימי גשם
כל הלילות שרב
ובכלל זה קשה ליהנות
כשאצלך באהבה אין עונות
והעלים שנשרו בשלכת,
הם שטיח של עצב בלב
הרוח את החיוך שוטפת,
אצלך באהבה אין עונות...
ועכשיו הקיץ הוא חורף
והאביב הוא הסתיו
כל הימים ימי גשם
כל הלילות שרב
ומזמן כבר חשבת לשנות
אבל באהבה שלך אין עונות |
|
|
כולם כבר מכירים
את חוק מרפי
שאומר שתמיד אבל
תמיד פרוסה
מרוחה - כשהיא
נופלת, תמיד היא
נופלת על הצד
המרוח,
יש לי פיתרון,
או להעיף את
הפרוסה ורק אז
כשהיא על הריצפה
למרוח אותה,
או למרוח את כל
הריצפה, ואז
פשוט לזרוק
פרוסות לחם!
שאול מהמוסד,
בהצעה לשיפור
התרבות
הקולינרית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.