ו. כנרת / על מעיין וימה |
נותרתי אגם
דמעותי מתוקות
נקוות לנקיק צר
מזין את כאבי
כר פורה לאהבה
שמיאנה לפרוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|