מה עושים כשכל כך רוצים מישהו, אבל הוא לא רואה אותך ממטר?
בעצם, הוא לא רואה אותך מרבע מילימטר. את עומדת כל כך קרוב
אליו, אפילו נוגעת בו והוא מצדו שם לב לכל דבר אחר בעולם חוץ
ממך. את עושה בגרויות, מתגייסת, משתחררת, טסה לחול, מתחילה
לעבוד, מרזה, משמינה, מסתפרת, מתחדשת, מתיישנת, אבל הוא בשלו.
לא שם לב שאת קיימת. הוא מדבר איתך, מסתכל לך בעיניים, גורם לך
להרגיש שאת הדבר הכי חשוב עלי אדמות, שאין אף אחד חוץ משניכם
על כל הפלנטה, הוא מטלף אותך, הוא נוגע בך, הוא מנשק אותך עד
שאת כבר לא יכולה לנשום, ואז מחבק אותך חזק ואומר שהוא דואג
לך. אבל הוא לא רואה אותך. הוא יושב חצי מטר ממך ונמצא במרחק
שנות אור. הוא מחזיק לך את היד, אבל את יודעת שלמחרת הוא לא
יסתכל לך בעיניים. הוא מוצץ לך את הצוואר בכל הכוח, אבל את
יודעת שעוד מעט הוא הולך. הוא עונה לך לטלפון, ואומר לך לבוא,
אבל יומיים אחרי זה הוא עסוק. הוא אוהב אותך כשנוח לו, וכשלא,
לכי חפשי. הוא לוקח ממך כל שביב אנרגיה שהגוף שלך ייצר אי פעם
ונותן כלום בחזרה. בכלל, הוא טוב בלקחת. הוא לוקח את השמחה,
הוא לוקח את ההיגיון, הוא לוקח את טיפת הכבוד העצמי שחשבת שהיה
לך, הוא לוקח את הרומנטיקה וזורק לפח, הוא לוקח את החופש,
וכולא אותך בתוך בועה שמורכבת מתמונות שלו, כאלה שאת מתה
להוציא מהראש ופשוט לא יכולה. הוא בן זונה. ואת יודעת שהוא בן
זונה. אבל את אוהבת אותו. את נותנת לו הכול, מתי שנוח לו, ואיך
שהוא רוצה, ואחר כך חוזרת הביתה ומנסה להחליט עם עצמך מה את
חושבת על כל העניין. לפני שאת מספיקה להגיע להחלטה, את מוצאת
את עצמך מתקשרת אליו שוב. גלגל החיים. רק שבגלגל הזה, את רוב
הזמן למטה. כנראה שאחרי הכול הוא לא כזה עגול, הגלגל הזה. את
מנסה בשארית כוחותייך לעמוד על הרגליים. מוחקת את המספר שלו,
מוצאת בן זוג שאוהב אותך יותר מאשר את אוהבת את עצמך, מקיפה את
עצמך באנשים טובים שיטשטשו את האפקט שלו. כלום לא עוזר. הוא
עדיין שם, עדיין יש לו השפעה עילאית, כזאת שאי אפשר לטשטש גם
לא עם כל הדברים הטובים בעולם. זה מצמרר אותך לחשוב שאת כזאת
ויותר מהכול זה מפחיד אותך עד מוות. את לא מצליחה להתמודד עם
כלום. עם החברים את בקושי מדברת, כי איך תספרי להם, הם לא
יבינו. בעבודה את מגמגמת, וכל פעם שאת נוהגת באוטו, את יודעת
שאולי זו תהיה הפעם האחרונה כי מתגבש בך רצון עז להיכנס במשאית
ולגמור את הכול.
בסוף את קמה בבוקר. מלבישה על עצמך חולצה וחיוך שתואם לה,
ויודעת, שמחר בלילה את תשבי באותה תנוחה, מתחת לפוך, ותקווי
שהכול היה חלום רע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.