נניח באר עם אפלולית, ועשן סיגריות, ביי דה בוק
מלא גיבורים
נניח טום וויטס על הבר, ממלמל לתוך כוס ויסקי
נניח ברוס ספרינגסטין, צעיר ומחייך,
מנגן בידיים שריריות על הפינבול משין
נניח סטיבי ריי ווהן, מדבר שטויות
ונניח ון מוריסון עונה לו בגאלית שיכורה
ועשן
ואלכוהול
ונניח שחזרתי לעשן
ביחד עם השוט טקילה
זאת שתמיד באה בחבורות
ונניח שאני מסתכל על סטינג בעיניים נוצצות
בזמן שהוא צוחק מבדיחה
שמרק קנופפלר סיפר בטון אדיש
ונניח שדני ליטני מתיישב ליד טום וויטס
ומזמין לעצמו גם
ויסקי בלוז
ויוני רכטר משחק שח בפינה
עם מתי כספי
ואריק ושלום שותקים בפינה אחרת
וגם ברוס המבוגר שם, כותב נרטיבים של קאנטרי
(כי בנניח מותר שני ברוס)
ונניח פתאום דני רובס מתחיל לפרוט על גיטרה
וכולם מסתובבים אליו ומחייכים
ונניח שבניגון שלו, יש את כל ההתחלות לכל השירים שעושים לי
להרגיש
וכולם שם שותקים
ודני פורט
ואני מרגיש את הגל הזה מעמקי הבטן
ומליסה את'רידג' באה ולוחשת לי באוזן
"לא לחינם אנחנו גיבורים, התאמצנו להיות גיבורים ראויים,
שתיקח לך דוגמה"
ויהודית רביץ מחייכת אליי מאחורי הבר
וגם מזי כהן
וג'ול מתיישבת ליד רובס
נעה קלות למשב הצלילים
וגם סופי בי הוקינס
והרוח של אימא ג'ופלין מרחפת מעל
ואלביס קוסטלו מתיישב מאחורי הפסנתר, ומלווה את רובס בניגון
המשוגע הזה
זה שמתחיל את כל השירים
ונניח ששון קולווין נשענת על קרול קינג
ועושה לי כזה 'נו' עם הראש
ואני מסתחרר מהמוסיקה
ועכשיו
נניח לחלומות
המוסיקה דועכת ואני חוזר למציאות |
