רבקה: מריומה רדי מהר למטה, יש שריפה בבנין.
מריומה: אני לא יכולה, אני עושה גפילטע לבן שלי, שמעון.
רבקה: מריומה, יש שריפה בבנין.
מריומה: מה? אני לא שומעת, אני עושה גפילטע לשמעון.
רבקה: אבל יש שריפה בבנין.
מריומה: יש מה?
רבקה: שריפה.
מריומה: איפה?
רבקה: בבנין.
מריומה: מה יש בבנין?
רבקה: שריפה!
מריומה: איפה?
רבקה: בבנין!
מריומה: איזה בנין?
רבקה: שלך.
מריומה: מה שלי?
רבקה: הבניין.
מריומה: מה איתו?
רבקה: יש בו שריפה.
מריומה: מה? אני לא שומעת...
רבקה: יש שריפה בבנין.
מריומה: איזה בנין?
רבקה: שלך.
מריומה: מה קרה לו?
רבקה: יש בו שריפה.
מריומה: במה יש שריפה?
רבקה: בבנין שלך.
מריומה: אוף נורא חם פה...
רבקה: כי יש שריפה!
שמעון: אמא? מה קורה פה, למה כל כך חם?
מריומה: אני עושה לך גפילטע.
שמעון: אבל אני לא אוהב גפילטע-פיש.
מריומה: זה לא גפילטע-פיש, זה גפילטע-מונקי.
מרקו: (נכנס לחדר בריצה לידיים של מריומה) אמא?
מריומה: מרקו?
מרקו: אמא!?
מריומה: מרקו!?
מרקו: אמא!
מריומה: מרקו!
מרקו: אמא מה זה הריח הזה?
מריומה: איזה?
מרקו: יש פה ריח של בשר שרוף.
מריומה: אה, כנראה נשרף לי הגפילטע-מונקי, מצאתי איזה קוף
לבן-שחור קטן, נראה לי מצוין בשביל זה.
מרקו: אמא, מה עשית?
מריומה: גפילטע-מונקי...
מרקו: קופיפו, קופיפו?
שמעון: מה קראת לי?
מרקו: לא. קראתי לקוף שלי!
רבקה: נו למה את לא באה?
מריומה: לאן?
רבקה: למטה...
מריומה: למה?
רבקה: כי יש שריפה בבנין!
מריומה: איזה?