New Stage - Go To Main Page

יעל ברדה
/
שיר שותפות: סוף

איך זה לאבד מישהו?
העולם הרי נראה בדיוק אותו עולם?
המכוניות נוסעות, הלילה ירד,
הפלאפון יצלצל, הכלים ישטפו
או ימתינו בכיור בסבלנות
החיילים במחסום ינופפו בידיהם
מזרנים יחבקו תינוקות

חתיכה קטינה מהלב תישבר
הזיכרון יהפוך אותה לסירת נייר
קטנה ולבנה שתשוט עד שתטבע
איפשהו בנהרות הלב.

איך זה לאבד שותפה?
הבית נראה אותו בית
הריח משתנה, צלילים נעלמים מהמנעד
של התדרים שהקירות רוטטים בהם
החושך מתערסל קצת אחרת על התקרה
יבוא השקט המופלא
במקום נביחותיה של הכלבה באישון לילה

מילים שנזרקו לחלל האוויר נשתלות בגינה
והופכות לעשבים גדולים וחזקים
העלבון הופך לתבנית כאב
שמישהו אחר יחווה בעתיד

האהבה שהייתה תהפוך את הזיכרונות
לנסבלים
לאחד מהשיעורים
האלה הבלתי מוסברים, החשובים
של אלוהים.

מוקדש להאיה
14.05.07



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/5/07 1:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעל ברדה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה