אסף ברוש / 2007 נתראה |
נגמר היום,
איום נגמר,
הצעדים מתרחקים
והטעם מר.
קצת מתח היה באויר,
אף קורטוב מחמאה.
נשיקה קטנה של נימוס...
היא קמה והלכה.
ובין תנועותיי המכוונות,
נשמע צליל מזוייף.
צליל קטן של רגש,
מרחף לו כעלה נידף.
ואז שכבר הבנתי
איך הכל כאן יתקהה
את עמדת ואמרת לי -
נתראה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|