|
פורשת כנפיים וצפה אל מחוזות הייאוש. מברכת את בואם של הצללים
ומחכה שילחשו לך כיסופים מסורגים באשמה.
את לא באמת יודעת על העורבים המקננים בענפי התלות ואין לך מושג
כמה עלים תצטרכי כדי להתחרות בשלכת.
יש לך המון, ילדה; אשליות אסופות בשק שקשור בסרטים שחורים,
קילוגרמים ועוד של חטאים ואשמה, ליטרים של נוזלים המרווים את
תשוקותייך ואת עצמך. המון-המון כלום שרק את רואה וכל-כך מפחדת
לאבד.
את כמעט לומדת סייף עכשיו, מתחרה בספק שלא האמין בך ובונה
עפיפונים מכל הדימויים שנחים על מגדלי החושך שלך.
תבקרי את הריקנות שנבלעת בקירות. היא מכירה אותך
יותר טוב ממנו. |
|
|
הבית התחיל
להיות קטן מידי
אז יצאתי החוצה
כדי לעבור דירה,
אישה אחת צרחה,
ומישהו תפס
אותי, ועד שלא
התחלתי לבכות
הוא לא עזב. כבר
חשבתי לחזור
חזרה, אבל הוא
שם אותי על
האישה והלך
תאמינו לי ככה
בדיוק זה היה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.