השכנה ממול / ים המלח |
לשבת זקוף
רגליים למטה
הראש לא כפוף
מרפקים - לא על השולחן
האוכל כבר מוכן
אמא קוראת לנו
בואו לאכול
אבא חותך לחם עם סכין חד
הוא כבר גדול
אמא כבר לא כאן
היא הלכה
היא לא הלכה לתמיד
סתם לקחה הפסקה
נסעה לטייל
לשמוח ולהשתולל
להתרפאות
כמה זמן אני צריכה לחכות?
עכשיו אני מכינה את האוכל
אני הגדולה
אני דואגת, מסדרת, מחבקת
אחראית על כל ההמולה
עד שאמא תחזור
אני עוד אזכור
איך זה להיות אמא
אני אעזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|