מטאט-רחובות, בין שאר החובות,
חייב לפנות פרחים של שלכת
שצונחים-אין- קץ מהעץ למדרכת
ואינם מותירים לו סיכוי לאף רגע פנוי;
הוא כועס ומואס בפרחים שצונחים
מקלל בלבו את אותם "פרחחים"
כאשר חגג יום הולדת לאשתו, בביתם,
הוא הביא לה זר ענק שאותו בכד היא שמה;
כשצנחו העלים מהכד ואשתו נעצבה, העמיד הוא פני תם,
ואמר בחיוך: "נשמה, פרחים שצונחים הם יפים פי כמה".
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.