יובלי אורן / שתי דמעות של שוט |
עם טיפות על הפנים
לא דמעות, טיפות כואבות,
אדומות כאלה, נכנסות לי לפה.
בצד השני רואה אותך
עומד בעיניים נוצצות עמו זוג קריסטלים
בשמש, מתה להתאחד אתך.
צועקת מהצלפה להצלפה:
"אולי הפעם! כבר המון! נראה לי שלא! אני ואתה!"
פרשת כנפיים. עיניי נישאות
אליך, אליל שלי.
א ו ל י ה פ ע ם
כ
ב ר המ ון
נ ר א ה ל י ש ל א
אני ואתה
אוליהפעםכברהמוןנראהלישלאאני ואתה
ואז, בלי לשים לב,
מ
ת
מ
ו
ט
ט
ת.
הפלת את השוט ועפת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|