|
בתוך קקון של זעם
עמוק בתוך השכול
אינני מכילה או שאנני
יכולה
את הפנים לזכור
ברדת עלי עת ערב
חודרים אל החלום
דמויות ילדות בעצב
סיפורם
נכתב בדם על אבן
ליבם סותת בכאב
חלב אם שטפל בו טעמו
ניגר על דש חולצה
אותן נשים אינן מתות בסתר
ולא צר להן ביגונן
וולדות אל היאור
ללא מינקת
עסוקים האלוהים מכדי לשמור
אך גם ידי אינה מספקת
ללטף ראשם
לנשום את חיוכם
ולעבד את הכאב |
|
|
אז רגע! ה"מה
תודה? תתפשטי!"
זה בדיחה?!
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.