[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מירי א. אורן
/
קומה עשרים ושמונה

אתמול הרגתי בנאדם
יריתי לו בראש
הוא לא היה אשם אבל אמרתי שיהיה
בבית דירות קומה עשרים ושמונה נוף לים
ישבתי וחיכיתי שמשהו יקרה
במעלית אתה יכול להתעסק עם השכנים
רבע שעה הלוך רבע שעה חזור
מספיק בשביל להתחמם
בקושי זמן לגמור
איבדתי את הכוון לשבת שם לבד
קומה עשרים ושמונה עם רוח מזרחית
אתה נותן לבנאדם מרפסת במקום כזה
אתה כבר לא שולט במה שהוא יחליט
יש אנשים שהגובה עושה להם לא טוב
הם צוללים מיד אל תוך נבכי נפשם
אני מודה אני אחת כזאת
אני מודה הרגתי בנאדם
יריתי לו בראש ותוך כדי צלילה
יריתי גם בחברה שלו החדשה
אבל זה לא נחשב מיד אחרת תמלא את מקומה
עכשיו נשאר לי רק להתמודד עם האשמה
במרום הרב קומות יושבת ובוהה
דמעות על המרפסת אקדח אל השקיעה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה הכוונה
מניקוד אתם
שואלים?

ובכן:
1 - חרא
2 - אחי,
תשמע...
3 - חביב
4 - אחלה
5 - תותחי
להחריד


הפרשן


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/5/07 12:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מירי א. אורן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה