[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ברון אדום
/
לומד מחדש

לאחרונה אני מתגעגע אלייך יותר מתמיד, את חסרה לי כל כך שכשאני
אני חושב על דמותך וניזכר בצחוקך כואב לי.
את חלק בלתי נפרד ממני ואני משלים עם העובדה החסרה הזאת שלעולם
גם לא נפגש. אתמול בערב ברגע שנחלשה הסופה בחוץ אצלי, השתוללה
סערה של רגשות שלא היה לי מה לעשות איתם ורק להמתין שהגשם ירד
וישטוף אותי מכאבי, טסתי אלפיים וחמש מאות מיילים בשביל לשכוח
אותך אבל דווקא יותר מכל, התגעגעתי אלייך יותר.
היום אני בעל מום וזה בא לידי ביטוי בתפקוד שלי היום יומי, אני
אולי מצליח להסתיר אותו אבל הוא שם, דייר חדש השכיר את החדרים
בליבי וקוראים לו כאב, הוא חתום לתקופה ארוכה.
אני עוצם את העיניים ומרגיש אותך, משחזר רגעים קסומים.
אני לא מכיר אותך, מתי כבר נפגש.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חשבתי לכתוב
סיפור קצר על
ייסורים שיילך
ככה:
אני ויזיז שלי
שכבנו אתמול וכל
פעם לפני שהוא
היה גומר הייתי
אומרת לו "די,
די, אני לא
יכולה..." ואחרי
חצי שעה הייתי
מפתה אותו שוב.
הוא התחיל
להישבר אבל לא
ממש היה לו מה
לעשות. מגיע לו,
שיידע שאני
אוהבת אותו ולא
רוצה רק יזיז.





סתם התחשק, יש
בעיות?


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/7/07 7:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברון אדום

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה