שיר שהוא קצת על עצמי, קצת על כולנו ועל כתר הלוזרים שכולנו
לובשים אבל אף פעם לא מתגאים.
כשאת מסתכלת אל תוך עיני
ומסברת את אוזני בשקרים
אני אאמין לכל מילה שתגידי
כי זה סוג הבחור שאני
כשאת מסתכלת על הסביבה שלי
ואומרת לי שאני מנהיג מלידה
אני אשלה עצמי ללא כל חרטה
כי זאת סוג האמונה שבי
אני מלך המפסידים
תמיד נופל בפח אבל חוזר לחיים
חיים של תשוקה ורגשות
אך בדידות שמשליכה אותי בין העולמות
אני הוא מלך הטיפשים
כלי משחק בידי האלים שבי מתעללים
איפה שהרגש פוגש הרס וחורבן
אני שם עם הכתר מוכן
כשאת יושבת ואותי מחבקת
אבל רואה עצמך בידיו של מישהו אחר
אני אעצום עיני ואתחפש לעיוור
כי הלב שלי פעימה מחסיר
כשאת אומרת שאותי את אוהבת
אבל המשפט יוצא לך אחרת
אני אעמיד פנים ששמעתי זאת כך
כי אני אותך לעולם לא אשכח
אני מלך המפסידים
תמיד נופל בפח אבל חוזר לחיים
חיים של תשוקה ורגשות
אך בדידות שמשליכה אותי בין העולמות
אני הוא מלך הטיפשים
כלי משחק בידי האלים שבי מתעללים
איפה שהרגש פוגש הרס וחורבן
אני שם עם הכתר מוכן
כשאת איתו עוזבת וממשיכה לבד
אני אעמיד פנים שתמיד תהיי שלי
גם אם אני אהיה לבד
בלי כסף, זהב או חיית מחמד
כשאת אומרת שאני בחור מיוחד
אני יודע שאני לא לבד
העולם לא מבין מי אני עמוק בפנים
אני כזה, ואני כבר לא מתחזה
אני מלך המפסידים
תמיד נופל בפח אבל חוזר לחיים
חיים של תשוקה ורגשות
אך בדידות שמשליכה אותי בין העולמות
אני הוא מלך הטיפשים
כלי משחק בידי האלים שבי מתעללים
איפה שהרגש פוגש הרס וחורבן
אני שם עם הכתר מוכן
שמור בטל |
