לגל

עיני נפלו הלילה
על משהו שכתבת
ולראשונה בחיי
ראיתי

אותך כמו שאתה
אותך כמו שאני

הייתי

אילו לא היית
אחי

הענקתי לך שם
חשוב שתדע
את החלק הזה שבך
בראתי אני בהברה
אחת מתנחשלת

שב על ברכיי
ואספר לך
בעודי מקלפת בעדנה
את קווי החשיבה
ממצחך
(את כתם הלידה
אמיס בנשיקות חלב)
כשם שבי דרים
גאות ושפל
(יש שיאמרו
גאווה והשפלה)
בכפיפה אחת
גם אתה נידון להיקלע
לתנודות הנפש

אל תירא אהוב שלי
חשוב על הנדנדות
בגינה הציבורית
ועל אשליית התעופה
אשר אוחזת אותך מקרסוליך
המשתלשלים באוויר

האם יש דבר נפלא מזה?

אני אחותך הגדולה
ובכל זאת על מנת
להישיר אליי
מבט
מוכרח אתה
להתכופף מעט
ומוכרחה אני
להימתח
עד קצות
אצבעותיי

לו רק יכולתי שלא
להתכווץ
ואתה יכולת שלא להתנשא
מעליי
היינו מוצאים עצמנו
לעתים קרובות יותר
חבוקים
בעמק השווה

(ושוב, האם יש דבר נפלא מזה?)