|
לכתוב על הליכה זה בשבילי כמו
לכתוב על דרך
זה בשבילי כמו
לדרוך במקום
עם רעמת שיער וקוצים שדבקו בה
אני הולכת לתקוע יתדות
שייזכרו איך זה להיות אני
אני - כן אני! למרות שעכשיו זה אתה
היקיצה מהשינות האלה היא טראומטית
שלא כמו ברחם
פה ההפרדה בין שינה וערות היא כמו
חיים למוות
המילים שנשמעות כל כך חיות
מאבדות צלם שם
אני נטמעת ברגעים האלה ובקושי מצליחה לחזור
ובכל זאת בחזרה - אני נכלמת
חשבתי שהבית הראשון יכול להיות גם פזמון חוזר במקרה המגניב
שמישהו יחשוב על הלחנה : ) |
|
|
אני מקווה שלא
עשית תכניות
למחר.
זוזו לסטרי,
רוצח שכיר
(ומורה מחליף
במישרה חלקית) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.