טל בן-אמיר / נשים |
מזה שנים שאני מנסה לומר לעצמי
הן רק יזיקו לך
הן יהרסו אותך
הן ישלחו יד לחזה שלך יתלשו לך את הלב הפועם
וימחצו אותו מול העיניים שלך
ואתה בהכרה מלאה
מרגיש את החלל שנותר
מזוכיזם
תמיד חוזר אליהן
מבקש עוד
אתה לא לומד, נכון?
דופמין
זה אותו דבר
נותן לך סוטול
בסוף אתה מקופל בפינה
מזיע
מתפתל
נאנק
זועק לעוד מנה
ובסוף אתה גמור
אתה קופץ מרומן אל רומן
איזה רומן
אשליה
משהו שאתה מייחל לו
וכשאתה לא בא על סיפוקך
אתה בונה מציאות שתתאים לך
תמיד אתה מתאכזב בסוף
זה לא היה זה
עשית טעות
למה אתה מחכה?
לא ממש יודע
אתה חושב שתצליח להוציא מזה משהו?
לא יודע
מילים
נשים
ועם מה אתה נשאר בסוף?
קדחת
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|