כל יום אני לובשת מסכות
ככה יותר קל לי לחיות
מסכות מוכרות, לפעמים משפחתיות
כל היום, מסכות, מסכות.
אומרים לי להסיר המסכה
לאהוב את עצמך, את מוכרחה
גדלי, התבגרי, מצאי את הכוח!
אך היום הייאוש נעשה מאד נוח.
מסכה שלי
מי אני בלעדייך
מגנה עליי
לא לחשוף את פניי
רוקדת, בנשף מסכות
יפהפיות הן כולן, נוגעות לא נוגעות
אך הלב לא מחליט
זה לא באופנה להיות רגישה וקטנה
לילה, ועם המסכה
נאהבת להיות, רוצה וצריכה
אחבק, אנשק, אצחק בלי כל פחד
אך אתה שוב הולך, ואין עוד ביחד.
אין כל צורך להיות אמתית
אין מקום לאהבה
היא שלו, הוא שלה
אני לא, בגללו
בוכה
כל יום אני יוצרת מסכות
בוכות, שמחות, בעיקר הן נוחות
אז למה, בשביל מה
לחשוף את פניי, להיות אמתית
לא נראה לי כדאי
מסכה שלי, מי אני בלעדייך
מגנה עליי, לא לחשוף את פניי.
כל יום אני לובשת מסכות
ככה יותר קל לי לחיות.
2006 |
