בין הכל לכלום
ישנו עולם שלם
ובאותו עולם מסכות רבות,
חלקן בלתי נפרדות מהצגה שלמה
וחלקן, מקשטות מציאות מכוערת.

בתוך הכל נגלה לפני הכלום.
במכה אחת כל המסכות נפלו
ורעש החבטה קשה מנשוא
עולם הכלום מכה בי
ובאותה מציאות צפה האמת
שמעולם לא ראיתי, וגורמת לי להיכלם.

הבושה, האכזבה, האפסיות
מופיעים כאן מולי,
עירומה.
בלי מסיכות, רק השחקן
בלי המשחק, רק הכלום.

בתוך הכלום אוכל למצוא את הכל,
כי הרי ישנו עולם שלם ביניהם
ובעולם הזה אהיה מי שאבחר להיות.

מי שחי בבועה,
חייב לדעת שבמוקדם או במאוחר,
היא תתפוצץ.


9.1.04