|
עיר הקודש
על ראש שמחתנו
אלפיים וארבעים שנה
המונים
נדחסים
זורמים עם המים
בנקבת השילוח.
כיפת הסלע
עדיין עירומה מדגלים
כבתולה זקנה
חשופה לאש הכוהנים
והקדים
כולם מתחרים על
חסדיה
מי ידבר אליה
בגוף שני.
ירושלים
אנו מותחים עור
פניך
ראשך מעלים
על נס
בועות קטנות התפוצצו
בלבך
אשר עדיין פועם
מרחוק
תולים בלון גדול
בשערייך
ומנפחים...
|
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.