|
עיר הקודש
על ראש שמחתנו
אלפיים וארבעים שנה
המונים
נדחסים
זורמים עם המים
בנקבת השילוח.
כיפת הסלע
עדיין עירומה מדגלים
כבתולה זקנה
חשופה לאש הכוהנים
והקדים
כולם מתחרים על
חסדיה
מי ידבר אליה
בגוף שני.
ירושלים
אנו מותחים עור
פניך
ראשך מעלים
על נס
בועות קטנות התפוצצו
בלבך
אשר עדיין פועם
מרחוק
תולים בלון גדול
בשערייך
ומנפחים...
|
|
|
רק שתדעו שכתבתי
פה כמה וכמה
סלוגנים, והיחיד
שרואה אותם הוא
אני. אני מתחיל
לחשוש שכל הבמה
החדשה, כל כותבי
הסלוגנים, כולם
כולם הם קנונייה
של איש אחד!
ההוא ממקודם... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.