|
בואי לראות את הנוף מחלוני
ניבט אל ים העננים
אשר אחז שמים וארץ
בערפל לבן כשלג החרמון.
החיות בעצים נעות מעצמן
בלחש הרוח השוקטת
ירוק על לבן של דממה
זאת שעת חלום יום קיץ.
תבניות החורף נמסות בחום
אך זולגות כסערת גשמים
על מפתני הכרותנו הפרוצה
לאיתני הטבע החדש.
גמדי חורש אורגים רשתות
לתפוש חלומות איכות של ילדים
לעצבם לספינות אוויר בוהקות
למנופי רוח כבירים. |
|
|
- הי, מי כיבה
את האור?
- אני.
- אה, אוקיי.. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.