|
חסדיך אלי
מחסי בהם
לא תם.
הגשתי למנחה
יושרי ותומתי,
מבקשת דרך.
הצבתי נפשי
לעולה
על מזבח אהבה,
והיא הכזיבה.
צמאה לו רוחי
שותתת שקיעות
ועגונה בכבליו.
מילים והבטחות
כצרור בדיות
ותפל טעמם.
חסדיך אלי
רפו ידי במילים
הנחיני.
להמיר שיר עצב
במילות קסם
ואשורר לאור.
מה עוד תבקש,
וחייתי. |
|
|
אין בעולם אהבה
כמו אהבה של אמא
של השכן שהדשא
שלו ירוק יותר
ממלפפון שהוא
בעצם תנין ואם
חושבים על זה
הוא לא אוהב
דגים, אחרת למה
הדייג אוכל
אותם?
רואים רחוק?
קוראים שקוף?
מה זה שקוף ויש
לו ריחו של
גזר?
נאד של ארנב.
נבי ארנבי
(בעקבות הבדיחה
האחרונה, נגמלתי
לגזר. מעתה אני
אוכל רק חסה.
וכמה שיותר
ירוקה, יותר
טוב. חבל רק
שאני עיוור
צבעים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.