|
ארמונות חול
ציירתי
בחוף ים
שכוח,
המלחך קריאות
רוח עצובה
בגלים שבורים.
שמש עטופת
דמדומים
מציירת דמויות
של נאהבים
בין חגווי
העננים
כדף אחרון
בספר האוהבים.
ולבי שואל
משאלה.
ואני פוסע
לתוך
האופק הנעלם
מותיר את
ארמונותיי בחול
משכן
לפיית אהבתי
הנשכחת. |
|
|
פה רושמים
תגובות?
טוב, אז לפי
דעתי הסוף לא
היה משהו, היה
יותר טוב אם
היית עושה סוף
אחר,
ובכלל, את חרא
של יוצרת,
תכל'ס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.