|
את
את היושבת שם בפינה
נותנת לאנשים להרגיש
שאת עצומה
לא שמה זין
לא רואה בעיניים
אבל את
את לא מרגישה אהבה
כמו שקמה בבוקר
ככה ממשיכה
כשהמצב רוח רע
את נותנת בקטנה
וכשאת עפה באוויר
את כמו רוח חמה
לא את
לא מבינה אהבה
את חושבת לא חושבת
ופתאום את מתיישבת
שולחת מבטים
לא לוקחת שבויים
כשמבפנים הכל בעצם ריק
ומונחים חלקים ישנים
לא את
את לא יודעת מה זו אהבה
אבל אני
אני תמיד מחכה. |
|
|
גם אם לפעמים
נדמה לך שאני
נחמד, אל תטעי
אני חרא של בן
אדם!!!
שלמה נור, אסיר
כנה, ברגע
אינטימי וכנה עם
הסוהרת שלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.