ירוקה היא ואני בוער
קימוריה סקרנים, לאן אני חותר?
נקביה מדברים בשמה
ומהם ארומת בשמה

כל החטאים מחווירים
למראה פרי אסור באילן החיים
כל כאב דומם וכבר אינו שורף
אל מול יופייה המטרף

"עשי עמי חסד בדמות עיניים כחולות,
בדמעה זרעתי, האקצור ברינה?"
לוחש בגוף רועד ומלא ערגונות.

כענבל המפיח צלצול פעמון
מעוררת תקווה בשוכבי לישון

היפציע לי שוב בחלום אחרון
אותו חיזיון מהול בחזון
אותה אשליה מעודנת פנים,
השדה כבר חרוש
ולראשה עטרת פרחים.

יש יוגבים וכורמים שכמהים לגשמים
ואני כמוהם, לך,
אדמתי עלמתי.