כבר שנים, שנים שאני קוראת באתר באדיקות רבה,
ישנם מספר משתמשים שאני אף מתעדכנת בכתיבתם באופן קבוע,
אבל אף פעם לא אזרתי את האומץ לכתוב בעצמי,
וזה לא שאין לי מה לכתוב, יש לי הרבה,
זה שאין לי את האומץ לחשוף את עצמי בפני כל ,
אין לי את האומץ לדעת שישנו אפילו את הסיכוי הקטן שמישהו
מסובבי באמת ידע מה עובר עליי.
יש גם משהו עצוב בפחד הזה, הידיעה שאף אחד לא באמת יודע מי
אני, ומה בחיי.
לילך בכר, זה לא שמי האמיתי (למרות שלא הייתי מתנגדת להקרא
כך...) אבל זו הדרך היחידה כרגע - לומר באמת את שעל ליבי.
לדעת שאני יכולה לכתוב פה את הפרטים הקטנטנים שמציקים לי, ואף
אחד לא ידע מי אני.
וחוץ מזה, עד כמה השם באמת חשוב? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.