בסתרי עלטה כסופים את הדין
בדממה ברוכה
אל אורות רחוקים
בצחוקנו נפליג לספר
את חופי האור
מראשית האתמול הטמיר

מיתמר גשר-עז
בגוף הנכר
והרוח ניצבת בעיניים טובות
כותונת פסים בעיניה
וידה, להנחות

הביטי בתי, מנחת החלום
כחול על שפת השפתיים
מים רבים זרועים
בקולי
ללטף
מקלעת היותך
אותי
המושט לשלום

לבתי,

אמר אדם אחד ליקום:
'אדוני, אני קיים'
'ולמרות זאת,' השיב היקום.
עובדת קיומך אינה מעוררת בי
כל רגש חובה.'
[קטע מתוך שיר שכתב סטיבן קריין]

גמר חתימה טובה בית ישראל