|
פתאום געגוע -
כאב חד
על מה שהיה ואבד
על משב רוח רענן -
גם צונן וקר
לערב רב של קולות
שגם היום נשמעים למרחוק
את רחוקה וזרה
השפה השתנתה
הידרדרת במורד הירקון
כי את היית לי סלע הקיום
את התווית את מה שאני היום
למרות שהשארת
חבורות לאין ספור
פתאום געגוע לריח המיוחד
לאווירת הביחד לקראת משהו חדש
למראות הייחודיים
לגגות הרעפים
לקור החודר מהפתחים המחוררים
לירידה במורד -
מורד הירקון
כי את היית לי סלע הקיום
את התווית את מה שאני היום
למרות שהשארת
חבורות לאין ספור
פתאום געגוע לעליית הגג
הדחוסה החמה עד כדי מחנק
שטמנה בחובה סיפורי זימה
החתולים לא נכנסים לשם
כבר אין שם הגנה
כי את היית לי סלע הקיום
את התווית את מה שאני היום
למרות שהשארת
חבורות לאין ספור
פתאום געגוע אבל אני נמנע
לא יוצא אלייך
לא בא אתך במגע
מעדיף את הזיכרון
שיוצר הגנה
החשיפה יכולה לגרום להצפה.... |
|
|
רגע, אתן באמת
משפציד משהו
בסגוגן?
שמואל
איציקוביץ'. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.