העפות מילים
לא לשמים
ללב זקון חיים

כפוף למילותיך
כאילו אמרת
שמו לתהום

כבודו
כבד מנשוא
לחיותו

עיניו פקוחות
לחיית זעם
מיוזעת
מרוקו באוויר

חמתו באש בוערת
סוררת בשלוותו
רצה לשלל הנשא
בזעמיו

נשא זעמיו
בחלקו
חוזר אליו
במן אכזריות מלבבת
עד תם.

משבציו בחדרים
משיבים גמילה
נסתמים כך

שתיקתם נבגדת
לא נושאים נבג
שתיקתי לזהב
הנובח בכלוב
שיר כטעמה של
ריבה מרה.

זעקותיו
צעקותיו
נזקיו
זדונו
שוקעות
בדם.

נרקמות
מבד מוכתם
ממפלסי כאב.

רגע אחד
אחד חד
של זממה.